<h1>ארחות חיים הלכ' סדר יום הכפורים סימנים כ"ח—כ"ט</h1>
<h2>דף פז:</h2>
לערבית יורד לפני התיבה שליח צבור וצריך שיהיה אדם הגון ובקי ומרוצה לכל הקהל ופותח לבקש רחמים לפני השם ית' בבקשה ובתחנונים ויש מקומות שמסדרין תפלות יום הכפורים מיושב. ויש מקומות שנוהגין ג"כ בערב ר"ה מתפלות של ר"ה ואלול ואלו אין מסדרין תפלת המוספין ויש מקומות שאומר החזן בקשה א' קודם שיתפלל. ואח"כ פותח החזן כל נדרי ואחריו מברך על הזמן ויש מקומו' שאין אומרי' כל נדרי וגם יש מקומו' שמוציאין ס"ת כשמברכין על הזמן וכשאומר כל נדרי ורבינו שרירא גאון כתב אחר תפלת ערבית מברך החזן זמן וכל הקהל עונין אמן. וזה נסחת כל נדרי. כל נדרי וחרמי ואיסרי וקונמי וקיומי ושבועי די עתידין אנחנא למדר ולמיסר ולקיומי על נפשתנא מיום הכפורים הזה עד יום הכפורים הבא עלינו לטובה כלהון דנחרט בהון לפני אבינו שבשמים אם נדר נדור אין כאן נדר אם חרם נחרים אין כאן חרם אם קונם נקבל אין כאן קונם אם קיום נקבל אין כאן קיום אם אסר נאסור אין כאן אסר אם שבועה נשבע אין כאן שבועה הותר הנדר מעיקרו והחרם והקונם והקיום והאסר והשבועה ויש כאן מחילה וסליחה וכפרה לכל ישראל כדבר שנא' ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה ונאמר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו וחוזרין אותו ג' פעמים וזאת הנסחא דווקא שמתנה על הנדרי' לבטלן מכאן ולהבא כההאי דאמרינן הרוצה שלא יתקיימו נדריו וכו' אבל מי שאומר מיום הכפורים שעבר עד יום הכפורי' הזה אין בו שורש ועיקר וכן פסקו רוב הגאונים ז"ל די נ0דרנא בקמץ ודי ח0רמנא ודי א0סרנא ודי מ0שתבענא דמשמעות לשונות אלו להבא והקורין בשבא די נְדרנא ודי חְרמנא וכו' משמעותן לשעבר וכוונתם לבטל מה שנדרו ואסרו ונשבעו וטעות הוא בידם שאין הנודר יכול לבטל נדרו ושבועתו וכ"כ הרמב"ם ז"ל בהלכותיו ויש מקומו' שמברכין לזמן קודם כל נדרי. ואיכא נמי דוכתי קא מפקי ס"ת בההיא שעתא והאי מנהגא דקא עבדי בהני דוכתי לאפוקי ס"ת ולומר כל נדרי חזינן לרבותא דאמרי דהאי מנהגא לית ליה עיקרא וטעותא הוא וטובא מרבוותא דקא מבטלי ליה בדוכתייהו דלא למימר ליה כלל ולא עוד אלא שרוב עמי הארץ טועים בכך וסבירא להו שכל נדרים וחרמים שעליהם בטלים ונוהגים קלות ראש בנדרים ובחרמות וקצת מן הגאונים אומרים אותו ואנן לעניות דעתין אמרינן דלא למסמך עלייהו בהא מלתא כלל וכן אמר רב סעדיה גאון אלא שאמר בסוף דבריו וכי תקון רבנן לומר כל נדרי זהו לעדה ששגגה ואסרו אסר על נפשם בבית הכנסת כגון נדרי אונסין ושגגות צבור כדכתיב ואם כל עדת ישראל ישגו אבל מי שנשבע כל השנה להתיר שבועותיו ולבטלן לא. ואמר רב נטרונאי גאון ז"ל אין נוהגין בשתי ישיבות ולא בכל מקום להתיר נדרים לא בראש השנה ולא ביום הכפורים אלא שמענו מרבותינו שמעתא דנדרים. ואנו כבר גלינו דעתנו ופרשנו שאין לומר כל נדרי כלל ומה מועיל למי שמתנה לאחר נדרו שיהא בטל וכבר שמענו מההיא שמעתא דנדרים דאין למנהג זה שום שרש ואין מבטלין הנדרים בכך ואין בו ממש. ואמר רב האיי גאון ז"ל בר רב נחשון גאון ז"ל דהלכה כרבא דמחמיר דהוא בתרא ואין אנו מפירין נדרים ולא נהיגינן להפר לא בראש השנה ולא ביום הכפורים ולא שמענו מרבותינו שהיו נוהגים כל עיקר אי נמי דסבירא להו למשרי נדרי בחרטא הוא דעבדו ומכל אנפי לית ליה מששא בהאי מנהגא. ונשאל גאון בהאי ענינא וזה תורף השאלה והתשובה וששאלתם אם יכולין צבור להתנות ביום הכפורים על כל נדרים שנודרים משנה זו לשנה אחרת. נדרים אינה נשנית בשתי ישיבות היום יותר ממאה שנה וכן אמר רב יהודאי גאון נהורא דעלמא דאנן לא גרסינן נדרים ולא ידעינן לאסור ולהתיר בה לא נדר ולא שבועה ואין ראוי לא בישיבות ולא בכל מקום להתיר נדרים לא בראש השנה ולא ביום הכפורים אלא שמענו שבשאר ארצות אומרים כל נדרי עכ"ל הגאון בעל ספר העתים ז"ל שכתב בחבורו דעתו ודעת הגאונים אחרים ז"ל. וה"ר נתן ז"ל ערבית של יום הכפורים יורד ש"צ לפני התיבה רגיל וזקן ואומר ג' פעמים כל נדרי להתיר נדרים שבינו לבין קונו בשביל כל שגגות ואנסין שנעשו בנדרים ובשבועות ובשאר איסורין בשנה שעברה כדאמר ר' עקיבא יום הכפורים אין צריך לפרוט מעשים וכן יאמר כל נדרי וכו' מיום הכפורים שעבר עד יום הכפורים הזה כלהון איחרטנא בהון כלהון יהון שריין שביקן שביתין בטלים ומבוטלים נדרנא לא נדרי וכו' עד ונסלח. וטוב ויפה שאותו ש"ץ אם יש בידו שום ספק נדר שיתירו לו ג' אנשים בטרם רדתו לפני התבה ויהיה זכאי דלא כל כמיניה להתיר נדרו דאמרינן כל נדרים הוא מפר חוץ משל עצמו והוא סדר קדמון. ורבינו עזריאל זקננו וכל זרעו אחריו מחזיקים אותו לכך אנו אומרים אותו ג' פעמים כמו מותר לך ג' פעמים. ואמת שר"ת הגיהו והקשה עליו ואמר איך יותרו נדרים בלא מומחה או בלא ג' הדיוטות ועוד מי מתיר נדרי החזן ולא קשיא הואיל ואנו מורידין השליח זקן ורגיל הוי כמומחה ומספק נדריו יכול לעשות כמו שאמרתי. ואומר ר"ת שאין אומרים אותו משום היתר נדרים שעברו אלא משום תנאי בנדרים שעתידין לנדור בשנה הבאה כי ההיא דאמרינן הרוצה שלא יתקיימו נדריו יעמוד בר"ה ויתנה ויאמר כל נדרים שאני עתיד לנדור יהיו בטלים ועליו יש כמה קשיות חדא שלא היה לנו לפרסם הדבר דאמרינן בנדרים פרק ארבעה נדרים ההוא דבעא למדרשיה בפרקא אמרו ליה תנא סתומי פתגמיא ואת בעית למדרש בפרקא. ועוד בתנאי לא שייך חרטה ומהו דאיחרטנא בהון ועוד למה אומר אותו ג' פעמים ועוד מה עד ונסלח ואמת שר"ת דחה קצת מהם עכ"ל הר' נתן ז"ל. ומה שאמרו עומד אדם בר"ה ואומר כל נדרים שאדור בשנה זו יהיו בטלים הני מילי שלא היה זכור בשעת הנדר או אפילו זכור בשעת הנדר אם בשעת הבטול התנה ובשעת הנדר שכח מה שהתנה ואומר על דעת ראשנה אני עושה בטל נדרו ואם לא אמר אין נדרו בטל דאביי ורבא לא פליגי אהדדי. והר"ף ז"ל כתב וה"ה ביום הכפורים דאקרי ר"ה נמי ולכך נהגו לומר כל נדרי וכי מועיל תנאי זה ה"מ בנדרים שבינו לבין עצמו אבל לגבי נדר שנדר לחברו אינו מועיל ביטול כלל.
